- המפגינים בבלגרד מתנגדים לפרויקט פיתוח יוקרתי באתר היסטורי שנפגע בהפצצות נאט"ו בשנת 1999.
- התוכנית, הנתמכת על ידי איש העסקים האמריקאי ג'ארד קושנר, שואפת לבנות מגדלי מלון טראמפ ושירותים יוקרתיים, מה שמעורר זעם ציבורי על פוטנציאל מחיקת ההיסטוריה.
- ההפגנות משקפות חוסר אמון עמוק בממשלת הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ', שמוזן על ידי האשמות בשחיתות וכישלונות בטיחות.
- מאמציו של ווצ'יץ' לשלב את סרביה באיחוד האירופי תוך שמירה על קשרים עם רוסיה וסין מוסיפים מורכבות למצב.
- זכרונות ממבצע ההפצצות של נאט"ו ורצון לשמור על המורשת התרבותית מתנגשים עם שאיפות הפיתוח החדשות.
- סרביה מתמודדת עם האתגר של איזון בין כבוד להיסטוריה לבין פיתוח מודרני כדי ליצור זהות לאומית מאוחדת.
בצומת של קסם עולם ישן ושאיפות מודרניות, הרחובות של בלגרד גאו בקולות שהיו מלאים במרד ונוסטלגיה. אלפי מפגינים נחושים התאספו מתחת לשטיח של עננים אפורים מעל אתר שנטוע בזיכרון מרגש—מטה צבאי מרשים בעבר, כיום חורבה מההפצצות של נאט"ו בשנת 1999, שם האבנים והטיח עדיין מהדהדים את העבר.
מתחת לגרדים הגבוהים ובתוך הרעש של שינוי מתקרב, הפעילים הללו מאתגרים תוכנית השואפת להחליף את הכבוד הפגוע של העבר בזוהר המבריק של העתיד היוקרתי. שם, במקום שבו פועם הלב של בלגרד, איש העסקים האמריקאי ג'ארד קושנר שואף ליצור קומפלקס שידורג בשמיים. דמיינו זאת: מגדלי מלון טראמפ חלקים מתנשאים מעל דירות אלגנטיות, פינות קנייה עבור האליטה, וזיכרון זוהר בעצבו. עם זאת, עבור רבים מהסרבים, מאמצים אלה נתפסים פחות כרמז לשגשוג ויותר כמחיקה של ההיסטוריה הבלתי נמנעת שלהם.
זה לא פשוט מחאה נגד חזיתות מזוגגות. התנועה נובעת מעמקי חוסר אמון שמציף את האבנים המרוצפות לתסכול רותח כלפי ממשלת הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' ששלטה מעל לעשור. קריסת כיסוי בטון בתחנת רכבת בצפון בנובמבר האחרון, שהביאה למותם של 16 אנשים, חיזקה את התחושה הזו. פרויקט שנפגע מהאשמות בשחיתות ומחסור באמצעי בטיחות הפך לכוח מחולל למאבק אנטי-שחיתות, שהניע את הסרבים לצאת להפגנות יומיות.
לאחרונה, ווצ'יץ' עצמו שואף להכניס את סרביה למעגל האיחוד האירופי תוך שמירה על שותפויות עם ענקיות כמו רוסיה וסין. קשריו עם הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ מוסיפים עוד שכבת מורכבות לסיפור שכבר עמוס בסתירות; סיפור שבו הדפיקות של שאיפה פועמות במתח עם תשוקתה של האומה לאמינות ולעצמאות.
כאשר סרביה מציינת את יום הזיכרון העגום למבצע ההפצצות של נאט"ו, רוחו של הסכסוך ההוא נותרת. עבור רבים, הרעיון להחליף אתר שטובל בקורבנות עם מבנים שמסמלים רק עושר הוא עלבון צורם. נקודת המחלוקת הזו מציבה את חזון ווצ'יץ' של בלגרד מודרני מול שומרי המורשת התרבותית המקומיים—אדריכלים, מהנדסים ומפלגות אופוזיציה המאתגרות את העסקה עם קושנר.
ההפגנות חורגות מעבר לדיסקורס פוליטי פשוט. הן מגלמות את דוד המודרני המולך מול גוליאת רבים—אי שקט אזורי, שאיפות כלכליות, והבנות היסטוריות שגויות. הן זעקה של דור לאיזון שמרחף בעדינות בין כבוד לעבר הבוער בזיכרון הקולקטיבי לבין התקדמות לעתיד שמבריק בהבטחה, אך עשוי לעורר את רוח השכחה.
עבור סרביה, האתגר כעת טמון ביצירת זהות מאוחדת בתוך קרב משיכה זה, מונחה על ידי יושרה, כבוד למורשת, וחיפוש בלתי נלאה אחר התקדמות שמכבדת את העבר המרגש שלה.
הקרב על בלגרד: היסטוריה פוגשת שאיפה מודרנית
ההתנגשות בין מורשת לפיתוח: הבנת ההפגנות בבלגרד
בלגרד, בירת סרביה, נמצאת בלב מאבק מורכב המעמיד את השימור ההיסטורי מול השאיפות לפיתוח עכשווי. העיר הזו, עשירה בהיסטוריה, מוצאת את עצמה שואלת כיצד להוקיר את העבר שלה תוך כדי חיבוק הפוטנציאל המודרני.
הקשר ורקע
המהומות בבלגרד מושרשות עמוק בתוכנית הפיתוח של איש העסקים האמריקאי ג'ארד קושנר, שמתכנן לבנות קומפלקס גבוה הכולל מלון טראמפ. האתר שנבחר הוא סמל של זיכרון לאומי, שנפגע מההפצצות של נאט"ו בשנת 1999. כאשר העיר מתמודדת עם הצעה זו, ברור שההפגנות כוללות יותר מאשר רק התנגדות לבנייה חדשה.
סוגיות מרכזיות ומחלוקות
1. מורשת מול מודרניזציה: לב ההפגנות טמון בקשר של האזרחים להיסטוריה שלהם. הרעיון להחליף אתר היסטורי משמעותי בפיתוחים יוקרתיים מאיים למחוק זיכרונות קולקטיביים וזהות תרבותית.
2. מתחים כלכליים ושיתופי פעולה גלובליים: השאיפות של הנשיא ווצ'יץ' לסרביה להצטרף לאיחוד האירופי והקשרים שלו עם מעצמות עולמיות כמו רוסיה וסין מוסיפים שכבות של מורכבות. היתרונות הכלכליים של המודרניזציה ברורים, אך המבקרים טוענים כי אלה לא צריכים לבוא על חשבון שלמות לאומית.
3. חששות משחיתות: הקריסה הטרגית של מבנה בתחנת רכבת בצפון, שהביאה למותם של 16 אנשים, עוררה זעם ציבורי על שחיתות וסטנדרטים בטיחותיים רופפים. האירוע הזה הפך לנקודת התאגדות למאבקי אנטי-שחיתות רחבים יותר.
4. דינמיקה פוליטית: ההנהגה של ווצ'יץ' והקשרים שלו עם דמויות כמו דונלד טראמפ משפיעים על התפיסה הציבורית. עמדתו לגבי עתיד סרביה וקשריו עם מעצמות שונות מדגישה את האיזון האסטרטגי של סרביה על הבמה הבינלאומית.
שאלות דחופות
– מהם היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים? תומכים טוענים כי הפיתוח יכול להביא לצמיחה כלכלית, גידול בתיירות, ויצירת מקומות עבודה. עם זאת, ספקנים מצביעים על הסיכונים של גנריפיקציה ואובדן זהות לאומית.
– איך זה משפיע על השאיפות של סרביה לאיחוד האירופי? בעוד שסורביה שואפת לחברות באיחוד האירופי, ההתאמה עם פרויקטים לפיתוח מערבי עשויה לתמוך במטרה זו. עם זאת, זה עשוי גם לעורר חלוקות פנימיות ואי שקט.
– מהן האלטרנטיבות? מבקרים ממליצים על פרויקטים לפיתוח שמשלבים ומכבדים את האתרים ההיסטוריים, ולא מגרשים אותם. הצעות לשימור המורשת התרבותית תוך כדי התקדמות בפיתוח עירוני זוכות לעניין גובר.
תחזיות ומגמות
– עלייה בהשפעה הגלובלית בעניינים מקומיים: צפו לע involvement בין-לאומית גוברת בפרויקטים בסרביה כאשר ישויות גלובליות מתמודדות על השפעה בגיאופוליטיקה של הבלקן.
– עירוניות עם רגישות תרבותית: ערים ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרים דומים. ישנה מגמה גוברת לפרויקטים עירוניים שמכבדים את שלמות ההיסטוריה תוך כדי מענה לצרכים עכשוויים.
המלצות מעשיות
– אזרחים: השתתפו בפורומים ובדיונים מקומיים כדי להביע דעות על פרויקטי פיתוח. המורשת ההיסטורית מוגנת בסופו של דבר על ידי אלו שמעריכים אותה.
– מחוקקים: ודאו תהליכים שקופים בתכנון עירוני שכוללים התייעצויות ציבוריות. שיקפו את רגשות האזרחים תוך כדי טיפול במציאות הכלכלית.
– מפתחים: שקלו עיצובים אדריכליים שמשלבים אלמנטים היסטוריים, תוך שימוש בהם כצעת מכירה ייחודית שמכבדת את זהות העיר.
מעורבות עם חברות לשימור היסטורי ומתכנני פיתוח עירוני יכולה להניב פתרונות חדשניים ששומרים על מהות בלגרד תוך כדי חיבוק העתיד.
למידע נוסף על מגמות ופוליסות לפיתוח עירוני עולמי, בקרו ב-National Geographic או חקרו ב-ArchDaily עבור חידושי אדריכלות.